אודות
נזיד עגבניות על בסיס קטניות עם חומוס, תרד, בצל ושמן זית. זהו תבשיל עם כמות קלוריות מתונה, עשיר בסיבים תזונתיים ומספק בעיקר חלבון מהצומח, לצד אשלגן, חומצה פולית וברזל.
תבשיל חומוס, תרד ועגבניות
הערת פתיחה
התבשיל הזה בנוי על איפוק: בצל מתוק, שום שהתרכך, ועגבנייה שצומצמה לבסיס נקי ומרוכז. החומוס מעניק למנה את המהות השקטה שלה, בעוד שהתרד מקופל פנימה רק בסוף כדי שיישאר חי ורך. התוצאה צריכה להיות לא מימית ולא כבדה, אלא מאוזנת, מבריקה ומתובלת היטב.
עיקרי המתכון
קטגוריית מנה: תבשיל
מטבח או מקור: בהשראה ים-תיכונית
סוג מנה: מנה עיקרית
תפוקה: מנה אחת
גודל מנה: 360 g
זמן הכנה: 10 דקות
זמן בישול: 20 דקות
זמן כולל: 30 דקות
רמת קושי: קל
ציוד
סיר קטן וכבד, 18 ס"מ
כף עץ או מרית עמידה בחום
סכין שף
קרש חיתוך
פומפייה דקה או כותש שום
משקל דיגיטלי
מרכיבים
בסיס
20 g שמן זית
40 g בצל, חתוך לקוביות קטנות
8 g שום, מגורר דק
2 g פפריקה
1 g כמון
1 g פלפל שחור
2 g מלח
140 g רוטב עגבניות
עיקרי
120 g חומוס מבושל, מסונן
60 g תרד
12 g פטרוזיליה, קצוצה דק
אופן ההכנה
1. הניחו סיר קטן על אש בינונית והוסיפו את שמן הזית. כשהשמן מתחיל לנצנץ, הוסיפו את הבצל ובשלו 4 עד 5 דקות, תוך ערבוב תכוף, עד שהוא שקוף ובעל מתיקות קלה, בלי להשחים.
2. הוסיפו את השום, הפפריקה, הכמון, הפלפל השחור והמלח. ערבבו ללא הפסקה במשך 30 שניות, רק עד שהתבלינים נפתחים והשום מאבד את החריפות הגולמית שלו.
3. הוסיפו את רוטב העגבניות והביאו לרתיחה עדינה. בשלו 5 דקות, תוך ערבוב מדי פעם, עד שהרוטב מסמיך מעט ומפתח ניחוח עמוק ועגול יותר.
4. הוסיפו את החומוס ובשלו על בעבוע עדין 6 עד 7 דקות, תוך ערבוב פעם או פעמיים, עד שהחומוס חם לגמרי והתבשיל אחיד, מבריק ובמרקם שנוח לאכילה בכף.
5. הוסיפו את התרד בשתי פעמים, וקפלו אותו פנימה רק עד שהוא קמל מעט, כדקה בסך הכול. הסירו מהאש וערבבו פנימה את הפטרוזיליה. התבשיל המוכן צריך להיות חי, רך ומוסמך קלות, בלי עודפי נוזלים שנאגרים בתחתית.
הגשה וצלחות
העבירו את התבשיל בכף לקערה שטוחה וחמה ופזרו את גרגרי החומוס באופן אחיד בתוך הרוטב. סיימו כך שהתרד יישאר נראה על פני השטח והפטרוזיליה תהיה מפוזרת לכל אורך המנה. הגישו מיד, כל עוד המרקם נשאר מבריק והטעמים ישירים.
הערות מקצועיות
שמרו על הבצל בהיר; צבע יקהה את הצלילות של התבשיל.
רוטב העגבניות צריך להצטמצם מספיק כדי להיצמד לחומוס, לא להטביע אותו.
את התרד יש להוסיף בסוף כדי לשמור על צבעו ועל המרקם העדין שלו.