אודות
מגש גבינות קטן עם שלוש גבינות, מעט ריבת תאנים, קרקר אחד וחתיכת לחם. מספק כמות מתונה של חלבון, אחוז שומן גבוה יחסית ופחמימות בכמות מתונה מהריבה ומהעמילנים.
שלישיית גבינות מחלב פרה וכבשים עם ריבת תאנים, קרקר ולחם
הערת פתיחה
זוהי צלחת גבינות מורכבת הבנויה על ניגודיות: קרמית, מוצקה ושבירה; מתוקה, חלבית ומלוחה בעדינות. בריבת התאנים משתמשים במתינות, כגשר ולא כקישוט, כך שכל גבינה תוכל לבטא את עצמה בבירור. התוצאה צריכה להרגיש מכוונת, מאוזנת ושלמה בכמה ביסים מדויקים.
עיקרי המתכון
קטגוריית המנה: צלחת גבינות
מטבח או מקור: בהשראה אירופית
סוג מנה: מנה ראשונה או מנת גבינות
תפוקה: צלחת אחת
גודל מנה: 104 g
זמן הכנה: 10 דקות
זמן בישול: 0 דקות
זמן כולל: 10 דקות
רמת קושי: קל
ציוד
קרש הגשה קטן או צלחת מקוררת
סכין קטנה
מרית מדורגת או כף
מרכיבים
ריבת תאנים 18 g
קרקר 16 g
לחם 20 g
גבינת חלב פרה חצי-קשה 24 g
גבינת חלב פרה בהבשלה רכה 18 g
גבינת חלב כבשים קשה 8 g
אופן ההכנה
1. הביאו את הגבינות לטמפרטורת חדר קרירה למשך 10 דקות, כך שהמרקמים שלהן ייפתחו מבלי לאבד מבנה. הגבינה החצי-קשה צריכה להיות גמישה, הגבינה בהבשלה רכה צריכה להיכנע מעט במרכז, וגבינת חלב הכבשים הקשה צריכה להישאר ניתנת לפריסה נקייה.
2. הניחו את ריבת התאנים על הקרש או הצלחת בתלולית מסודרת או במריחה רדודה, תוך שימוש בכל 18 g כעוגן מתוק קטן לקומפוזיציה.
3. פרסו את גבינת חלב הפרה החצי-קשה לחתיכות אחידות. סדרו אותה לצד הריבה כך שניתן יהיה לאכול אותה גם עם הקרקר וגם עם הלחם.
4. הניחו את גבינת חלב הפרה בהבשלה רכה בשלמותה או כפלח נקי, תוך שמירה על הקליפה ללא פגע. מקמו אותה במקום שבו המרקם הקרמי יותר שלה יספק את הניגוד המיידי ביותר בצלחת.
5. פרסו את גבינת חלב הכבשים הקשה לפרוסות דקות ומדויקות. הניחו אותה בנפרד מן הגבינות הרכות יותר, כך שהאופי המוצק והמלוח יותר שלה יישאר מובחן.
6. סדרו את הקרקר והלחם כך שיהיו נגישים וזקופים ולא שטוחים. הקרקר צריך להישאר פריך; את הלחם יש להגיש בחתיכה מסודרת המתאימה לקריעה או לנגיסה.
הגשה וצלחות
הגישו את הגבינות בסידור קומפקטי ומאוזן, כאשר ריבת התאנים מונחת קרוב מספיק כדי לקשור בין המרכיבים, אך לא קרוב עד כדי כך שתאפיל עליהם. הצלחת צריכה להיראות מורכבת ומדודה, כאשר מרקמים פריכים, רכים ומוצקים זמינים בבירור באותו ביס.
הערות מקצועיות
שמרו את הגבינות קרירות מספיק כדי לשמור על צורתן, אך לא קרות עד כדי כך שהארומה תתעמעם. השתמשו בריבת התאנים במשורה; תפקידה לחדד את הגבינות, לא להשתלט עליהן. הגישו מיד לאחר הסידור כדי שהקרקר יישאר פריך והלחם יישאר טרי.